כנס הנדל"ן של הוועדה המרחבית 'זמורה' בשיתוף המרכז האקדמי פרס הפגיש שורת בכירים בהם שרים, ראשי רשויות, צמרת גופי התכנון וקבלנים מובילים בענף
הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה 'זמורה' קיימה את כנס הנדל"ן השנתי בשיתוף המרכז האקדמי פרס ברחובות תחת הכותרת: "ממשבר לצמיחה: אתגרי שוק הנדל"ן בעקבות המלחמה". כנס זמורה, המתקיים זו השנה השלישית, נערך במעמד שרים, ראשי רשויות, בכירי גופי התכנון, דמויות מפתח בענף הנדל"ן ובכירים במשק, ובמהלכו נידונו השפעות המלחמה והמערכה מול איראן על מלאכת השיקום בצפון ובדרום, מחירי הדיור, מנגנוני הפיצוי, שוק השכירות ועוד. לצד הצגת נתונים עדכניים, הוצעו גם רעיונות מדיניות וכלים אופרטיביים לייצוב השוק ולחיזוק החוסן הלאומי.
בין המשתתפים הבולטים: השר זאב אלקין, האחראי על שיקום הדרום והצפון; השרה להגנת הסביבה עידית סילמן; מנהל רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט; פרופ' רון שפירא, רקטור המרכז האקדמי פרס; מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר; איש העסקים רמי לוי; נשיא התאחדות הקבלנים לשעבר ראול סרוגו; מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ'; ראש המועצה המקומית מזכרת בתיה גבי גאון, רקטור המרכז האקדמי פרס פרופ' רון שפירא ועוד.
יו"ר זמורה, אלון יוניאן, פתח את הכנס בציינו כי "השוק נתון כיום במציאות מורכבת, אך עם זאת, במקומות רבים הביקוש גובר והמחירים מטפסים". עוד הוסיף כי "לצד גובה הריבית ועלויות החומרים, שכולם מדברים עליהם כגורמים המשפיעים ביותר על השוק, תהליכי העבודה של גופי התכנון הם קריטיים. האחריות שלנו בוועדות היא לקצר זמנים, להפחית בירוקרטיה ולדחוף פרויקטים קדימה, באופן שיתרום ליציבות ואיזון במחירים ושמשפחות יוכלו לחיות כאן בביטחון".
השר זאב אלקין תיאר תמונה מורכבת של מציאות החיים אחרי הפינוי ההמוני. "שני האזורים הללו, הנגב המערבי וקו העימות, חוו טלטלה אדירה", אמר. "פינוי בהיקפים של רבבות תושבים למשך שנה וחצי-שנתיים – לא היה בהיסטוריה של מדינת ישראל. אויבינו קיוו שלא נצליח להתאושש מהמכה ושתושבים יבריחו, אך במקום זאת האוכלוסייה רק גדלה ומחירי הדיור עלו משמעותית מערב המלחמה". לדבריו, פתיחת שנת הלימודים בדרום עם אלפיים תלמידים יותר מאשר בספטמבר 2023 היא עדות חיה לכך שהתושבים "מצביעים ברגליים וחוזרים לבנות כאן חיים טובים יותר".
בתוך כך, הציג השר אלקין השקעה בהיקפים גדולים: 18 מיליארד שקלים לדרום בחמש השנים הקרובות, מתוכם מחצית כבר הוקצו, ו־12 מיליארד שקלים לצפון, שמתוכם ארבעה מיליארד כבר יצאו לדרך. "הממשלה השקיעה סכומים גדולים מאוד כדי לתת פתרונות ביישובים שבהם נדרש שיקום ארוך, כולל פתרונות זמניים, והמדינה השקיעה פי ארבעה מהפיצויים ששולמו ממס רכוש".
בין הדוברים שמשכו תשומת לב רבה, היה מנהל רשות מקרקעי ישראל, יעקב (ינקי) קוינט, שהתעקש לפרק את מה שכינה "מיתוס המשבר". "אין באמת משבר דיור, יש יותר דירות ממשקי בית", אמר. "יש מי שנוח לו להציג את זה כמשבר ושיהיה מחסור, אבל נכון להיום אין מחסור ביחידות דיור". לדבריו, הנתונים חד־משמעיים: בין 81 ל־82 אלף יחידות דיור לא מכורות, כפול מבעבר, ובתל אביב לבדה 20 אלף. "הקבלנים צריכים להוריד מחירים אם הם רוצים למכור ולתת הצעות הגונות", הדגיש.
קוינט הסביר כי רמ"י פעלה גם בשיא המלחמה ליצירת עתיד תכנוני: "חודשיים אחרי פרוץ המלחמה יצרנו סט החלטות שמסתכלות שנים קדימה ומאפשרות שיקום ושגשוג של אותם אזורים". לצד זאת, הוא התריע שהמלחמה עיכבה את הירידה במחירי הדירות אך לא עצרה אותה. "כבר עכשיו ניתן לראות ירידה של למעלה מאחוז אחד ומעריכים שהמגמה תימשך. עד שלא יפגשו הקונים והמוכרים לא תהיה נקודת שיווי משקל".
מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ', התייחס לשאלת הפיצויים וכן לחקיקה חדשה בתחום ההתחדשות העירונית ואמר: "אני מקווה שהחקיקה שיזם משרד האוצר, המשפטים והפנים בנושא התחדשות עירונית במתחמים שנפגעו כתוצאה מהטילים תקודם". השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, דיברה על הצורך בשמירה על שטחים פתוחים במסגרת השיקום וציינה את התוכניות "צפון ירוק" ו"דרום ירוק", לצד השקעה של 94 מיליון שקלים בחבל תקומה. בהמשך, התרחב הדיון גם להתמודדות של השלטון המקומי.
רקטור המרכז האקדמי פרס, פרופ' רון שפירא, ציין: "לא מספיק רק לעמוד על הקשיים שנוצרו בעקבות המלחמה, אלא גם לייצר מחשבה משותפת על דרכי השיקום והצמיחה. המדיניות בתחום התכנון והבנייה ופריסת התשתיות מגדילה את אי־השוויון החברתי״.
ד"ר רחל שלום גילה, ראש התוכנית ללימודי שמאות מקרקעין במכללה האקדמית גליל מערבי, התריעה מפני הבירוקרטיה המכבידה. "בישראל משך הזמן לקבלת היתר בנייה הוא בין שנה לשנתיים, בעוד שבמדינות מערביות רבות זה לוקח כמה חודשים בלבד", אמרה. "לאור הכשלים שהמלחמה העמיקה, יש לפתוח את חוק התכנון והבנייה ולפשט אותו כדי להסיר חסמים".
